ג'ודו זה *לא* ענף אישי

לאחרונה הכנתי מועדון ג'ודו לאליפות ישראל, לפני התחרות עשינו שיחת הצבת מטרות, ובסיומה הגענו לכמה עיקריות, אחת מהן הייתה שכל קרב של המועדון לפחות 7 אנשים מעודדים, בפועל אף אחד לא עודד.

בשיחת ניתוח הביצוע לאחר מכן ניסיתי לברר למה, בהתחלה אף אחד לא רצה להגיד לי מה קרה, עד שזה נפתח: "כי לא בא לך, כי הרגע הפסדת בקרב, או שאתה בלחץ, הדבר האחרון שאתה חושב עליו זה קרבות של אחרים".

הפוך גוטה, הפוך..למי זה לא קורה כן?, האכילת ראשים הזו לפני, "אם יילך לי ככה ואם יילך לי אחרת, בונים עליי, מצפים ממני", וזה נוגס, לאט ובזהירות, אבל נוגס, ואז קוראים בשם שלך לעלות, מה שלא יודעים זה שרגע לפני סייימת קרב קשה אפילו יותר: הקרב עם עצמך.

לא סתם נתתי להם את מטרת העידוד, זה נועד לעזור לשמור על אנרגיה. המצב האידיאלי אמור להיות שלפני הקרב הריכוז שלכם יהיה חיצוני: בעידוד של הקרבות של החברים. וממש לפני הקרב, ריכוז פנימי: כשנשאר 5 6 קרבות לשלכם, תתכנסו פנימה, תכינו את עצמכם.

אתם אוהבים את המאמן שלכם?, רוצים שהוא יצליח? אז שנגמר הקרב שלכם היום לא הסתיים, תעזרו לו, זה המעט שאתם יכולים לעשות למי שנותן לכם כ"כ הרבה.

המחקר שלי עסק בהבדלים בין משחקי בית למשחקי חוץ, אחד מהדברים שעלו ממנו היה שאצטדיון ביתי לא רק קשור למיקום הפיזי של האיצטדיון, יש משחקי "חוץ" שיש יותר קהל חוץ מבית, הסיכויים של הקבוצה שמעודדים אותה יותר עולה ב-5%, איזה ספורטאי לא היה מקיא דם כדי לעלות את הסיכויים שלו לנצח ב5%?, מי כמו ספורטאים יודעים שלפעמיים ניצחון, במיוחד בענף הזה, זה על חודו של מאית האחוז, למה שתוותרו על יתרון כזה?.

אז כן, ג'ודו הוא לא ענף אישי, אתם צריכות אחד את השנייה באימונים, כדי שגם אני וגם את ניקח את השנייה לקצה באימונים, אתם צריכות אחד את השנייה בתחרות כדי להעלות את הסיכוי לנצח!.

הרבה אומרים שבענף הזה אתה צריך להיות אגואיסט, אז תהיו אגואיסטים ותעודדו את החברים/ת שלכם/ן.

רוצים עוד?

יואב פניני-פסיכולוג של אנשים וביצועים

0525942933

yoavpnini@gmail.com

פגישת הכרות חינם